למה רוב החיממים העמידים בפני מים כשלים בפועל (ואיך תיקנו את זה)
אם אי פעם חוויתם שהחיממה החיצונית שלכם הפסיקה לעבוד באמצע החורף, אתם יודעים כמה זה מעצבן. בדרך כלל, זה לא הרכיב החימומי שכשל – הרכיב הזה בדרך כלל תקין. הגורם האמיתי לבעיה הוא המקום שבו חוטי החשמל נכנסים למעטפת החיממה.
זו אזור קטן מאוד, אך זה המקום שבו נקבע ההצלחה או הכישלון של החיממה.
הבעיה עם חומרי אטימה “מספיקים”
רבים מהחיממים בשוק משתמשים בחומרי אטימה פשוטים כמו גומי או סיליקון. על הנייר, הם אמורים להיות עמידים בפני מים. אך בפועל? הם לא יכולים לעמוד בחום הגבוה.
חשבו על זה: חיממה באמצעות קרינה אינפרא-אדומה מתחממת מאוד, ואז מתקררת, ושוב מתחממת. עם הזמן, חומרי האטימה הזולים האלה מתכווצים, נשברים. וכשיש פער קטן, המים מצליחים לחדור פנימה. זה כמו דליפה איטית בגג – בסופו של דבר, הרכיבים הפנימיים של החיממה נהרסים, והחיממה הופכת לחתיכת מתכת חסרת ערך. זה בדיוק מה שקורה עם החיממים הזולים, שבהם חומרי האטימה לא נבחרו בקפידה.
איך אנחנו עושים זאת אחרת
רצינו משהו שיחזיק מעמד לאורך זמן, לכן לקחנו כמה טריקים מתהליכי הייצור של חברות מובילות. במקום רק טבעת גומי, אנחנו משתמשים בתערובת של סיליקון מפלורינציה וחומרי אפוקסי בעלי עמידות גבוהה. במילים פשוטות: חומרים אלה לא נרככים, לא נמסים, ולא משחררים ריחות כשהם נמצאים בטמפרטורות גבוהות.
אך הסוד האמיתי הוא שימוש בחומר אטימה בעל עמידות גבוהה. אנחנו לא פשוט מחדירים את החוט דרך חור, אלא קושרים אותו ומטמינים אותו בחומר אטימה שמונע את חדירת המים. כך נוצרת ברירה מוחלטת נגד חדירת מים – לא משנה כמה יורד גשם, המים לא יכולים לחדור פנימה.
דבר אחד שצריך לזכור
יש כאן ויתור מסוים – מכיוון שחומר האטימה כה עמיד, החוט נהיה קצת קשה יותר בנקודת החיבור. אי אפשר פשוט למשוך את החוט או לכופף אותו בזווית חדה. אם עושים זאת, עלול החומר האטימה להישבר. יש לתת לחוט מעט מרווח בעת ההתקנה, וכך הכל יהיה בסדר.
למה זה חשוב לבטיחות שלכם
חומר אטימה לקוי הוא לא רק בעיה של אמינות – כשמים חודרים פנימה, נוצרת “זרם דליפה”. אם אתם נמצאים בסביבה לחה, זה עלול לגרום לכיבוי תדיר של המפסקים. זה מעצבן, וזה סימן שמשהו לא בסדר.
על ידי שימוש בחומר אטימה מקצועי, הרכיבים החשמליים נשארים יבשים ובטוחים, גם לאחר שלושה או ארבעה חורפים קשים. זה פשוט עובד.