למה אנחנו מחליפים את מחממי האמבטיה הישנים במחממים אינפראאדום בעלי רמת חסינות גבוהה
שמתי לב לשינוי משמעותי בדרך שבה נבנות אמבטיות בימינו. אותם מחממים ישנים – אלו שמשתמשים בנורה גדולה כדי לחמם את החדר – נעלמים עם הזמן. אנשים מעדיפים כיום מחממים אינפראאדום בעלי רמת חסינות גבוהה.
העניין קשור בעיקר לשני דברים: האופן בו הם מתמודדים עם אדי המים, והאופן בו הם גורמים לחום בחדר.
המאבק עם הלחות
אמבטיות הן סביבה קשה עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדי מים בכל מקום. במחממים רגילים, הלחות חודרת לתוך המכשיר, פוגעת בחוטים החשמליים, ובסופו של דבר הנורות נשרפות. זו בעיה גדולה.
לכן רמת החסינות של המכשיר כל כך חשובה. כשבוחרים מחמם בעל רמת חסינות גבוהה, אפשר למעשה להגן על חלקי המכשיר מפני האוויר הלח. ללא לחות בחלקים החשמליים, אין סיכוי לקצרים, והמחמם יכול לעבוד לאורך זמן.
אוויר חם לעומת חום אמיתי
הבעיה עם מחממים ישנים היא שהם מנסים לחמם את האוויר. אבל אם יש מאוורר שפועל – וכדאי שיהיה כך – אז בעצם מחממים אוויר שנשאב החוצה מהחדר. זו בזבוז של אנרגיה.
אינפראאדום שונה. הוא לא מתעניין באוויר. הוא שולח גלים שחוממים את האדם ואת המשטחים סביבו. זו תחושה נעימה מיד כשנכנסים לחדר.
אנחנו משתמשים באינפראאדום בעל גלים קצרים, כי הוא מסוגל לייצר הרבה חום במרחב קטן. אין צורך לחכות שכל החדר יתחמם – ניתן להרגיש את החום מיד.
כמה דברים שצריך לקחת בחשבון
אי אפשר פשוט לחבר את המחמם לשקע רגיל. מכיוון שהוא צריך הרבה אנרגיה, יש צורך במעגל חשמלי נפרד. אם ננסה להשתמש בשקע רגיל, סביר שהמפסק יינתק.
יש גם בעיה עם המחממים האטומים – מכיוון שהם אטומים, החום נשאר בתוך המכשיר. אם המערכות התרמיות לא מוגדרות כראוי, או אם המכשיר מונח במקום ללא מקום לאוורור, הוא עלול להתחמם יותר מדי ולהיכבות. לאחר מכן הוא יתקרר, יידלק שוב, וכך הלאה. זה גורם לשחיקה מהירה של הרכיבים.
לכן, יש צורך לתת למכשיר מקום בתקרה. הרכיבים של המכשיר יודו לכם על כך.