בשימוש בזכוכית דקה, הזכוכית אינה יכולה לסבול חום לא אחיד. אזורים קרים יוצרים מתח תרמי שעלול לגרום לשבירה ספונטנית של הזכוכית לאחר עיקום או עיבוד. לעומת זאת, חום גבוה גורם לעיוותים אופטיים שניתן לראות בחלק המוגמר. כאשר משתמשים בזכוכיות בעובי של 1.1 ממ עד 3.2 ממ, תנורי חימום רגילים אינם יכולים לספק את הפרופיל התרמי האחיד והמהיר שהתהליך דורש.
כאן אנו משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת: אנו משתמשים בגלאי אינפרא-אדום בעלי גל אור קצר, שמותאמים לזכוכית. הגלאים האלו מאפשרים העברה יעילה של אנרגיה. מערך החימום מעוצב כך שיספק שדה תרמי אחיד על פני כל שטח הזכוכית, מה שמונע עיוותים. עוצמת החימום מותאמת למהירות הייצור, והמודולים האלו יכולים להחליף את המערכות התעשייתיות הרגילות. השליטה בטמפרטורה נעשית על גבי הזכוכית עצמה, ולא על החום – כך שהטמפרטורה תהיה תואמת למצב האמיתי של הזכוכית.
הסיבה שזה עובד בזכוכית דקה נובעת מעקרונות הפיזיקה ומהשיקולים המעשיים. בעת עיקום, עיבוד או ייבוש שכבות על הזכוכית, חימום אחיד מונע שבירות ומבטיח איכות אופטית טובה יותר. זמן החימום מהיר יותר מאשר בחימום רגיל, כך שזמן הייצור קצר יותר. צריכת האנרגיה פוחתת, מכיוון שהאנרגיה מופנית לזכוכית עצמה, ולא לחימום האוויר או החומרים האחרים. התוצאה היא תהליך יצור יציב יותר: עקמומיות עקבית, חלוקה אחידה של המתחים, ופחות פסולת כתוצאה מהלמים תרמיים.
יש כמה שיקולים שצריך לקחת בחשבון. אור האינפרא-אדום חייב לעבור בקו ישר, כך שצורת החלק והצללים שנוצרים על ידי המכשירים חשובים. גם שטחים מצופים או עם תכונות ספציפיות משנים את היכולת של הזכוכית לקלוט אנרגיה – יש לבדוק זאת ולהתאים את אסטרטגיית השליטה בהתאם. יש צורך בקפידה בהתקנת המכשירים, כדי שהחימום יהיה אחיד. אפילו סטייה קטנה יכולה לגרום לאזורים חמים. כמו כן, יש לתכנן את החלפת הנורות באופן תדיר, כדי שהפרופיל התרמי יישאר אחיד.